למה אני אוהב כשמוכרים לי

רוב האנשים אוהבים לקנות,
אבל שונאים שמוכרים להם…

מסכימים?

אבל אני,
אני אוהב שמוכרים לי.
ממש אוהב…

אתם יודעים למה?

כי כשמישהו מנסה למכור לי משהו
אני יכול לדעת בדיוק מה הוא חושב.

אני יכול לדעת
מה הוא חושב על המוצר שהוא מוכר,
איך הוא מרגיש כלפי המעסיק שלו,
אפילו מה הוא חושב על עצמו.

אבל יותר מזה,
אני יכול לדעת בדיוק
מה הוא חושב עליי…

וזה זהב טהור,
כי אני יודע בדיוק איפה אני עומד בשיחה…

אבל החלק הכי טוב בזה שמישהו מוכר לי
זה שאני מקבל הצצה למניעים הפנימיים שלי.
וזה משהו שלא מקבלים הרבה.

כשמישהו מנסה לשכנע אותי,
הוא נותן לי הזדמנות לחקור את עצמי,
לבחון מה מזיז אותי.

וזה בדיוק מה שהופך את זה לממש מעניין.

הרי,
מכירה היא תהליך של שכנוע,
על זה אני לא חושב שמישהו יתווכח איתי.

ובכל תהליך של שכנוע
ישנם שני צדדים.

המשכנע חייב להאמין,
להאמין במוצר או ברעיון שהוא מנסה להעביר
להאמין בעצמו שהוא מאמין ברעיון.

ואז,
להעביר את אותה אמונה,
לצד השני.

והמשוכנע,
הוא צריך להיות פתוח לקבל את הרעיון החדש,
להיות מסוגל לבחון את ראיית עולמו,
להיות פתוח שאולי יש לו בעיה.
ושהפתרון נמצא אצל המשוכנע.

רק אם שני הצדדים יתכנסו ביחד
יתבצע שכנוע והעברה של רעיון
או ביצוע של פעולה…

אז מה בעצם קורה כאן?

כל פעם שמישהו מנסה לשכנע אותי במשהו,
אני מקבל הזדמנות לבחון את עולם האמונות שלי.

את האמונה שלי
בעצמי,
בערכים שלי,
ברצונות שלי,
ובצרכים שלי.

זאת ממש מתנה שמישהו נותן לי.

ואולי,
אולי אפילו הוא יפתור לי בעיה.
ואז, אז זכיתי פעמיים.

אז בפעם הבאה שמישהו מנסה למכור לכם משהו,
תעצרו רגע אחרי שהתהליך מסתיים
ותשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

מה קרה פה עכשיו?
למה עשיתי את מה שעשיתי?
מה הצליח (או לא) לשכנע אותי?
מה הצד השני עשה כדי להשיג את מה שקרה פה?
איך הרגשתי בתהליך?
ולמה?

למה היא השאלה הכי חשובה פה…

אם תעשו את זה,
בפעם הבאה שמישהו מנסה למכור לכם,
תקבלו שיעור חשוב מאוד,
ותגלו דברים שלא ידעתם,
על עצמכם.

ואם אתם רוצים ממש להשתפר בשכנוע,
אולי המיומנות הכי חשובה היום העולם המערבי,
אז גם תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה:

מה הייתי עושה אחרת כדי לקבל תוצאה יותר טובה?

אז אחרי שקראתם את זה,
האם הצלחתי לגרום לכם
לחכות בציפייה לפעם הבאה
שמישהו ינסה למכור לכם משהו?