כמה תובנות מהשבוע שחלף 9.12

שבוע שעבר פספסתי את הסיכום השבועי,
אבל הייתה לי סיבה טובה, מבטיח…

הייתי בסמינר יסודות
של קורס אימון של CTI
היה מעולה, תודה ששאלתם 🤣🤣🤣

אז בנוסף לזה שהכרתי אנשים מדהימים,
עברתי שם תהליך של אימון
בכמה וכמה רמות.

היה ממש פוקח עיניים ומלא תובנות.

אז הנה כמה תובנות מהשבועיים שחלפו:

1. אימון זה ממש לא מה שחשבתי

דיברתי כבר השבוע על ההבדל שבין ייעוץ לאימון,
אבל מה שלא סיפרתי לכם זה כמה מאתגר זה לאמן.
גם למאומן, אבל גם למאמן.

ולא רק מאתגר, גם מצניע.

יש משהו בלשים את האגו שלך לגמרי בצד
ולהיות שם לגמרי בשביל מישהו אחר.
זה לא פשוט בכלל…

בייעוץ חלק נכבד מהתשובות אצלך,
ואתה כאן כדי לעזור ללקוח להתקדם בעסק/חיים.
יש הרבה מקום לאגו גדול ולתחושה של “אני יודע”.

אבל באימון,
שם התשובות לגמרי אצל הלקוח,
וצריך לעזור לו להגיע אליהם בעצמו.

אין ספק שלמדתי כמה כלים טובים
ואני חייב להגיד שזה לא היה קל,
בטח למישהו כל כך מכוון מטרה כמוני.

2. הכשלון מגיע רק כשמפסיקים לנסות

השבוע השקתי את מועדון העסקים החדש שלי.
מפצחים עסקים פרו.

מועדון העסקים היחידי בארץ
שמספק ייעוץ שמותאם במיוחד
לעסקים קטנים עם מחזורים נמוכים.

עשיתי המון שיעורי בית
כדי לאפיין את הבעיות של אותם עסקים.
כדי להבין את האתגרים, הקשיים והפתרונות
ובאמת תפרתי מוצר שאני מאוד מאמין בו.

אבל כשיצאנו בקמפיין הראשוני,
הוא נכשל לגמרי.

לא קל להודות בכשלון כזה,
אבל האמת שזה לא ממש כשלון.

ולמה?

קודם כל כי למדתי.
למדתי מה לא עובד,
למדתי איך לשפר,
ויצאתי עם 11 רעיונות להמשך.

והאמת,
האמונה שלי במוצר רק התחזקה.
אני יודע שיש לו צורך,
ואני יודע שהוא טוב, ושהוא עובד.

והכי חשוב,
שאני לא מפסיק.
שבוע הבא זה שבוע חדש,
וכבר יש לי בקנה קמפיין חדש ומשופר
עבור המועדון…

הכשלון מגיע רק כשמפסיקים,
עד אז רק לומדים ומשפרים.

רק ככה מנצחים.

3. פוקוס, פוקוס ואז עוד קצת פוקוס

אומרים שלעשירים יש הרבה מקורות הכנסה,
והאמת שזה נכון.
חשוב שיהיו לנו כמה מקורות שמכניסים כסף
כדי ליצור גיוון ולמזער סיכונים.

אבל מה שלא מספרים זה
שלנסות לפתח אותם במקביל זה טעות.

החוכמה היא לבנות ערוץ אחד ממש טוב,
להביא אותו לנקודה שהוא מצריך ממש מעט התעסקות
ורק אז לעבור לשלב הבא…

זה מספיק קשה להרים עסק אחד,
אז לנסות ולהרים כמה במקביל?
זה טעות נוראית…

ולמה אני מספר לכם את זה?

בזמן האחרון אני מקבל מלא הצעות עיסקיות,
ואני אומר לא לכולן.

הסיבה?
אותו מועדון עסקים מהסעיף הקודם.

אין לי מה להמשיך הלאה
לפני שהמועדון הזה מתרומם.

הצלחה לא מגיעה מלהגיד כן,
אלא דווקא מלהגיד יותר לא
ומלהתמקד בדרך שלך.

4. מצפן הבושה

אני לא יודע עם כתבתי לכם על זה כבר, או שלא
אז אני אכתוב על זה עכשיו
ואם כבר כתבתי,
אז תבינו כמה זה חשוב…

יש משהו שאתם מתביישים בו?

תשאלו את עצמכם למה?
לא בשביל הלקאה עצמית.
זה לא טוב לכלום.

אלא בשביל להבין מה צריך לקרות
כדי שתפסיקו להתבייש.

ובכלל,
לפני כל פעולה שאתם עושים,
תשאלו את עצמכם אם זה משהו שתהיו גאים בו.

אם כן, תעשו.
אם לא, אל תעשו.

ככה פשוט.

אין מה לחיות בפחד, או בבושה.
ואם אתם מוצאים את עצמכם עושים משהו
שאם יתפרסם לא תהיו גאים בו,
אז תשאלו את עצמכם למה אתם עושים אותו.

האיכות של החיים שלכם תקבע
לפי הסטנדרטים שאתם קובעים לעצמכם
ולפי הפעולות והמצבים שאתם מוכנים לקבל.

5. אין אומץ בלי פחד

לפני שנה בערך היינו במגרש משחקים בנס ציונה.
הבן הגדול שלי (עמית) עלה על איזה מתקן
וממש פחד לרדת.

ולמה אני מספר לכם על זה היום?
כי זה עלה באחת השיחות שלי השבוע
אז מבחינתי זה נחשב כתובנה טובה לפה…

הבן הקטן שלי (איתן) הסתכל עליו,
עלה ישר למעלה
ואז ירד כאילו כלום.

עמית ראה את איתן והתעצבן.
תגובה די מובנת…

אבל אז הוא אסף את עצמו,
וירד בזהירות…

כשראיתי את זה קורה
תפסתי את עמית וסיפרתי לו
כמה שאני גאה בו
וכמה הוא אמיץ בעיני.

איתן בעיני לא היה אמיץ.
זה שהוא עלה וירד בלי בעיה
לא הופכת אותו לאמיץ.

אולי לנינג’ה קטנה,
אבל לא לאמיץ…

מבחינתי עמית הוא האמיץ כאן.

כי אין דבר כזה אומץ
בלי להתגבר על הפחדים שלנו.
ואת זה עמית עשה בגבורה…

או במטפורה קצת יותר ציורית:
פחד זה להשתין במכנסיים בפני אתגר,
אומץ זה לעשות אותו במכנסיים רטובות…

היו עוד כמה דברים,
בעיקר מאוד אישיים
שאני עדיין לא מוכן לחשוף כאן
אז נראה לי שמספיק עכשיו…