המפעל שהתקלקל

בעיר מסויימת,
במדינה שלא נזכיר את שמה
היה מפעל לייצור מוצר שאסור לדבר עליו.

יום אחד,
נשמע במפעל קול חריקה גדול
ובבת אחת כל פס הייצור נדם.

מנהל המפעל,
שהיה גם הבעלים היה באמצע הקפה
והחריקה החזקה גרמה לא לשפוך אותו על עצמו.

עצבני מהלכלוך ומהכוויה
יצא לו בעל המפעל אל רצפת הייצור
להבין מה היה הרעש הנוראי.

כשהגיע לשם ראה את מנהל העבודה שלו
מזיע מכף רגל ועד ראש,
מכוסה בגריז ושמן עם מפתח ביד.

בעל המפעל היה ידוע במיזגו החם,
וכשראה מנהל העבודה את הכתם על בגדיו
בכלל נלחץ והתחיל לגמגם.

הכל נעצר אדוני.
אנחנו לא מבינים מה קורה פה.
אמר מנהל העבודה.

מנהל המפעל ישר נהייה אדום וצעק:
תביאו לי את המומחה הכי טוב בעיר…
כל דקה שהמפעל עומד אני מפסיד כסף.

מנהל המפעל רץ למשרד שלו,
הרים את הטלפון והתקשר למומחה הגדול בעיר.

תוך שעה הגיע למפעל אדם זקן ונמוך קומה.
האיש ניגש את מנהל העבודה,
שאל מה הבעיה וישר ניגש אל פס הייצור.

הוא זחל מתחת למכונות,
טיפס מעליהן,
אפילו נכנס פנימה כדי לבדוק אותן מבפנים.

ולאחר בערך חצי שעה של בחינה
ניגש האיש אל ארגז הכלים שלו
והוציא משם פטיש.

הוא ניגש אל המכונה השלישית בקו,
העביר עליה את אצבעו מצד לצד
ולאחר שמצא מקום שמצא חן בעיניו
נתן מכה קלה על המכונה עם הפטיש.

תוך שניה כל פס הייצור חזר לעבוד.

בעל המפעל היה מאושר,
הוא שכח לגמרי מהקפה שנשפך עליו,
וחיוך גדול עלה על שפתיו.

האיש הנחמד בירך את האנשים לשלום והלך.
בדרך החוצה הוא השאיר חשבונית אצל הפקידה.

בעל המפעל עלה לאט למשרדו
ואז נשמעה דפיקה שקטה בדלת.

זו הייתה המזכירה.

היא נראתה קצת מפוחדת
והחזיקה נייר בידה.

כן, מה את רוצה?
גער בה מנהל המפעל.

זה יעלה לך 10,000 שקל אדוני…
מה יעלה כל כך הרבה? שאל
התיקון, אמרה המזכירה.

מה?
למה כל כך הרבה?
הבחור בקושי היה פה חצי שעה?
זה לא הגיוני…

תתקשרי אליו ותגידי לו שאני רוצה פירוט.
אני רוצה להבין על מה אני משלם.
גער בה מנהל המפעל…

המזכירה המפוחדת יצאה מהחדר
ומיד ניגשה לטלפון לדבר עם המומחה.

למחרת בבוקר שוב נשמעה דפיקה בדלת המנהל.
זו שוב הייתה הפקידה המבוהלת.

הנה מה שביקשת אדוני.
הגישה לו המזכירה את החשבונית המפורטת.

בעל המפעל הסתכל בחשבונית.
גירד בראשו.
נשען אחורה על כיסאו הגדול,
שחרר אנחת ייאוש כבדה ואמר למזכירה:
שלמי לבן אדם בבקשה.

המזכירה לקחה את הנייר,
יצאה מהחדר והלכה לשולחנה.

כשפתחה את המכתב,
כדי להבין מה היה כתוב שם היא הייתה מופתעת.
היו שם בסך הכל 2 שורות.

בראשונה היה כתוב:
דפיקת פטיש קלה – 10 שקל

ובשניה:
לדעת איפה בדיוק לדפוק – 9990 שקלים

אז מה אפשר לקחת מהסיפור הזה?

מסקנה ראשונה:
לשכור את שירותיו של מומחה אמיתי זה לא דבר זול,
אבל זו הדרך המהירה ביותר לקבל פתרון לבעיה שלך.

מסקנה שניה:
כנראה שלא באמת תבין
איך אותו מומחה עושה את מה הוא עושה.
זה אולי ייראה לך כמו קסם,
אבל זו בדיוק המומחיות של אותו אדם…

וזה בסדר גמור.

מסקנה שלישית:
אין שום קשר לזמן שלוקח לפתור את הבעיה
וכמה שאתה הולך לשלם.

ולמה?

כי בתוך אותו מחיר מגולמות
כל אותן שנים של יידע ונסיון
שאותו מומחה מביא לשולחן…

שיהיה לנו סופ”ש נעים…