מהו מרחב הבעיה, ולמה כל כך חשוב להתחיל תמיד ממנו

פורסם בתאריך 16.11.22 ע”י אבינועם קמינסקי

שלשום התקשר אליי חבר טוב והציע לי
להצטרף אליו למיזם חדש שהוא עובד עליו.

זה תמיד מחמיא לי שחברים עושים את זה,
אבל לצערי אני לא יכול לקפוץ על כל הצעה שכזו.

ובכל זאת,
אני משתדל תמיד להקשיב בנחת,
ולבחון את הרעיון מכל זווית
כדי להבין האם זה משהו כדאי,
או שלא.

בכל זאת, חבר…

והפעם, אותו חבר,
שאגב, מגיע עם יותר מ12 שנות נסיון בתחום
נשמע ממש בטוח בעצמו וברעיון.

אז הקשבתי בדריכות.

שאלתי שאלות,
ניסיתי להבין את השוק,
את התעשייה,
את המתחרים,
ואת התכנות הרעיון…

ואני חייב לציין שבדרך כלל זה לוקח לי פחות זמן,
אבל הפעם, בגלל ההתלהבות של החבר,
וגם בגלל שעל פניו זה באמת נראה אחלה רעיון,
לקח לי קצת יותר זמן להבין את העניין.

אותו חבר חשב על רעיון מבריק (באמת…),
משהו שהוא עושה כבר בתעשייה דומה,
ועכשיו הוא השליך אותו על התעשייה הזו.

הוא אפילו קיבל פידבקים מלקוחות הפוטנציאליים
שהם ממש רוצים לדבר איתו,
ונראה על פני השטח שהוא באמת עלה על משהו.

אבל ככל שהשיחות שלנו על הנושא התקדמו.
כן, שיחות…
משהו קריטי התחיל לחלחל לי לראש.

אותו חבר התאהב ברעיון שלו,
אבל נראה שהוא לא ממש מבין עדיין את הבעיה.
.
כן, הוא עלה פה על כאב מהשטח.
כאב אמיתי!

אבל הכאב הוא רק הסימפטום לבעיה האמיתית,
ועד שהוא לא יבין אותה,
איך אפשר לדעת שהפתרון שלו הוא הנכון?


אז למה אני מתכוון שהוא לא מבין את הבעיה?


הרי אם יש כאב,
והפתרון שלו יכול לפתור את הכאב.

זה לא מספיק?

אז האמת שלא!
כי אנחנו לא באמת יודעים מה גורם לכאב,
אז איך ננסה לפתור אותו…

זה כמו לתת לחולה אקמול, כי כואב לו.
זה נשמע נורא הגיוני,
אבל אם הכאב נובע משבר בעצם,
האם זה יפתור את הבעיה?


וזה מוביל אותי לנקודה שרציתי להבהיר:


יזמים יקרים (זה נכון לעסקים רגילים, ולסטארטאפים)
לפני שאתם ננעלים על פתרון,
תבינו (או לפחות תנסו להבין) מהו מרחב הבעיה האמיתי,
ורק אז תנסו למצוא לה פתרון.

כל סדר אחר של פעולות
יצמצם משמעותית את מרחב הפתרונות האפשריים שלכם
ויימנע מימכם להגיע לפתרון האופטימלי לבעיה.

וזה,
זה יצמצם משמעותית את הסיכוי להצלחה שלכם…


אבל מה זה בכלל מרחב הבעיה?


נכון,
זה מושג קצת ארטילאי,
אז אני אנסה לפשט…

מרחב הבעיה כולל את:
– הגורמים לבעיה
– מי שמושפע מהבעיה
– הכוחות שפועלים על השחקנים שמושפעים מהבעיה
– הפתרונות הקיימים (חוזקות, חולשות וכו’)
– הפתרונות האפשריים לבעיה (חסרונות, יתרונות וכו)

ובעצם,
כל דבר שיכול לעזור לנו
להבין טוב יותר מה גורם לבעיה
ולאפיין את הפתרון האופטימלי עבורה.

אני אסיים בדוגמה שאני כן יכול לחשוף את הפרטים שלה
כדי להמחיש את העניין יותר טוב…

כחלק מהתנדבותי ב Code for Israel עבדנו על פרוייקט
שבחן למה יוזמות חינוכיות לא תופסות תאוצה.

בהתחלה הפתרון היה נראה ברור,
לבנות איזה מרקטפלייס לפתרונות ולהנגיש אותו למורים.

אבל ככל שצללנו פנימה גילינו ש:
– יש כבר כמה כאלה שלא הצליחו
– שיש כוחות תקציביים ופוליטיים שמשחקים כאן תפקיד
– שיש המון חשיבות לסוגי המורים שבשטח
– ועוד כמה וכמה מורכבויות…

בקיצור,
גילינו שמרחב הבעיה
הרבה (הרבה) יותר מורכב
ממה שחשבנו בהתחלה.


אז בקיצור,
תתחילו בלאפיין את מרחב הבעיה
לפני שאתם ניגשים למצוא לה פתרון.

ואל, באמת אל, תתאהבו ברעיון.
תתאהבו בלפתור את הבעיה!

יש הבדל של שמיים וארץ בין השניים…

רוצה להיות הראשון לקבל עדכונים כשפוסט חדש יוצא? תשאיר פרטים כאן ואנחנו נעדכן אותך איך שפוסט חדש עולה לאוויר…