למה אנשים שונאים פרסומות

חשבת פעם מה זה פרסומת?

אני לא מדבר על התוכן של הפרסומת,
וגם לא על המוצר שמנסים לקדם.

הנה נקודת מבט מעיניים לא שגרתיות,
של הפלטפורמה.

זה יכול להיות פייסבוק,
או אינסטגרם
וגם טלוויזיה ורדיו.

אבל רגע,
מה זה הפלטפורמה הזאת?

בהגדרה הכי רחבה שלה,
פלטפורמת מדיה זה מקום
שאנשים באים אליו כדי לקבל תוכן,
או כדי להשתשעשע קצת,
להעביר את הזמן,
להפיג את השעמום.

זה לא משנה הסוג,
השורה התחתונה היא
שהם באים אליה מרצונם
כי יש שם משהו שהם רוצים להשיג או לצרוך.

וכשמסתכלים על זה ככה,
מה זה בעצם פרסומת?

זו הדרך של אותה פלטפורמה
למכור לנו את תשומת הלב של המבקרים שלה.

ולכן,
פרסומת זה בסך הכל דרך לקנות תשומת לב.

עכשיו יש כאן בעיה,
ולמה?

כי אותם אנשים באו לפלטפורמה מרצון,
הם נתנו לה את תשומת הלב שלהם
כי הם ציפו לקבל או לצרוך משהו בתמורה.

והנה אנחנו,
בעלי העסקים,
דוחפים להם משהו שהם לא ביקשו
מול הפנים.

שמת לב לבעיה כאן?

וזו הסיבה שרוב האנשים שונאים פרסומות.

ברגע שהבנת את העניין הזה,
נופל האסימון אולי הכי חשוב בשיווק, והוא:
מהי פרסומת טובה…

אז מהי פרסומת טובה?

פרסומת טובה צריכה:
– להטמע בפלטפורמה כאילו הייתה תוכן טיבעי
– לתת לקהל את מה שהוא רצה
– ובו בזמן לגרום לו לרצות את המוצר שבאת לקדם.

אז איך מורידים את זה לקרקע?

בפייסבוק לכתוב פוסט כאילו היה שיתוף אישי
ברדיו, כאילו זה שיר (והנה למה יש ג’ינגלים)
בטלויזיה צריך לבדר כמו תכנית,
בדואר זה צריך להראות כמו מכתב מחבר
ובעיתון זה צריך להראות כמו עוד מודעה.

נכון שזה ממש לא מה שקורה בפועל?

ובגלל זה הגישה של כולנו לפרסומות
זה כמו משהו שצריך להעביר.

אז מה עושים?

או שלומדים לשחק לפי הכללים של הפלטפורמה,
מתאימים את הפרסומת שלנו אליה.

או,
וכאן קורה הקסם האמיתי,
יוצרים מקום שאנשים יבואו אליו מרצון.

אם נצליח לגרום לאנשים
לתת לנו את תשומת הלב שלהם מרצון,
תחשבו איזה כוח זה נותן לנו.