על עושר ואושר...

היה הייתה משפחה עשירה.
האבא היה הבעלים של כמה מפעלים
ולכן עבד מצאת החמה עד שעות מאוחרות בערב.

למשפחה היו 2 בנים צעירים
אשר אהבו לשחק בחצר וללמוד.
אבל הגעגועים לאביהם תמיד הציקו להם.

כל פעם שהיו מדברים עם אביהם
תמיד היו שואלים אותו מתי הוא מגיע הביתה
וכאשר נפגשו תמיד התלוננו שהוא לא נמצא מספיק.

האב, אשר גדל בבית מאוד דומה לשלו
היה מאוד מאוכזב מכל התלונות
ולא הבין למה בניו לא מפסיקים להתלונן.

הוא הרי עובד מאוד קשה כדי שיהיה להם הכל…

יום אחד החליט האב לשלוח את בניו לכפר עני למשך הקיץ.
הוא חשב שאם ייראו מהו עוני אמיתי
יבינו הבנים כמה טוב מצבם, ובכך יפסיק את התלונות שלהם.

הגיע חודש יוני, והבנים נשלחו לכפר.
שם הבנים התארחו אצל משפחה ענייה במיוחד.
משפחה אשר חיה במחסור תמידי של אוכל,
ואשר עבדה בחווה כדי לגדל תוצרת חקלאית.

עבר לו הקיץ, והבנים חזרו לאחוזת המשפחה.
והאב, שהיה מלא בציפייה שהבנים שלו למדו משהו רץ לקבלם.

נו בנים, למדתם מה זה להיות עשירים?

כן אמרו הבנים,
איזה עשירים המשפחה שהתארחנו אצליהם.
איזה ברי מזל הם, וכמה עניים אנחנו.

האב הביט בבניו בתדהמה,
לא מבין מה בדיוק שמע.

הבנים המשיכו לסםר לאביהם בהתלהבות על הקיץ שלהם.

שם יש לילדים שטח עצום וחופש לשחק כמה שהם רוצים
וכאן אנחנו צריכים לעמוד במשטר קשוח של זמנים
ולשבת בכיתה כל היום וללמוד.

שם כל המשפחה מתאספת לה שלוש פעמים ביום
הם יושבים, אוכלים ביחד ומבלים אחד עם השני.
כאן אנחנו בקושי מתראים.

האב הביט בבניו,
והבין שאולי זה הוא שהיה צריך ללמוד שיעור בחיים.

אבל מה המסקנה?

אני לא אומר שכסף לא חשוב.
כי הוא כן…

אבל יש דברים שחשובים לא פחות
כמו משפחה, זמן איכות, וחופש לשחק ולהנות.

החוכמה היא למצוא את האיזון בין כולם
כדי שנוכל גם להנות מכל הטוב של הביחד
וגם להרוויח מספיק כדי לממן את מה שאתה רוצה.

אז איך שומרים על איזון כזה?
זה כבר בפוסט אחר…