אל תהיו כמו יהב

יהב הוא הבעלים הגאה של מסגרית יהב.

יש לו מתקן יפה,
כמה עובדים חרוצים,
ומוניטין טוב בשוק.

לאורך כל השנים
העסק של יהב הכניס רווח יפה.

מצד אחד,
החיים היו טובים,
ומעולם לא היו ליהב בעיות פיננסיות.

אבל הרווח היפה
גרם לכך שיהב ידידינו,
לא ממש מחובר למספרים של העסק שלו.

כשהוא בא להעריך עבודה,
הוא זורק מחיר מהראש/בטן לפי מה שנראה לו
ותכלס, עד לא מזמן זה עבד לו די יפה.

אבל העולם השתנה.

מחירי הברזל עלו
וכך גם המשכורות,
החשמל, ועוד הרבה דברים.

אבל יהב בשלו.
הוא זורק מחירים מהבטן.

וכל פעם שהיתרה בחשבון הבנק
יורדת מתחת לרף ה150,000 (הרף שיהב מתחיל להלחץ)
יהב נכנס לטרפת מכירות ומביא עוד לקוחות…

איזה מזל שיש לו מוניטין טוב בשוק 😮‍💨

אבל לאחרונה משהו לא עובד.

לפני שלושה חודשים
חשבון הבנק הראה 153,782 ש”ח
ויהב התחיל להזיע.

אז הוא הלך ועשה מה שתמיד עשה.
הוא הביא עוד 5 פרוייקטים גדולים.

אבל עכשיו אחרי 3 חודשים
היתרה בחשבון הבנק רק ירדה.

אמנם לא בהרבה,
אבל עדיין ירדה.

יהב ישב וחשב:
למה היתרה בבנק לא עולה?
הרי הבאתי עוד מכירות ועבודה…

אם אתם עוקבים אחרי,
אתם צריכים כבר לדעת את התשובה.
אבל לכל החברה החדשים…

ליהב אין בעיה של מכירות…
יש לו בעיה של רווח.

אם יהב היה משכיל
להיות מחובר למספרים של העסק
הוא היה רואה מיד
שהתמחור שלו נמוך מדי.

ושכל עבודה עולה לו כסף
במקום להרוויח לו כסף…

יהב הכניס את עצמו למלכודת
שלצערי הרבה בעלי עסקים נכנסים.

השוק השתנה,
המחירים של חומרי הגלם
ושל עלות העבודה,
כולם עלו.

אבל בעל העסק (יהב שלנו)
לא השכיל לעדכן מחירים בהתאם
ועכשיו כשכל שולי הרווח שלו נאכלו
המציאות מביטה לו ישר בפנים…

אז מה המסקנה?

חוץ מהמסקנה הברורה
של להיות מחובר למספרים של העסק שלך.
היא מובנת מאליו…

יש כאן מסקנה חשובה
שעוד מכירות זה לא תמיד הפתרון…

ויותר מזה,
יש כאן עוד מסקנה ממש חשובה, והיא:
שהאינסטינקטים שלנו לא טובים לעסקים…

כשאנחנו חיים את השוק,
ומתחילים להאמין שפיתחנו תחושת בטן למצב,
זה בדיוק הזמן לתת לעצמנו סטירה חזקה
ולחזור למספרים כדי לוודא מה באמת נכון…

ברוב המוחלט של הפעמים
אותה תחושת בטן פשוט תטעה אותנו
ותשלח אותנו לאכול את שולי הרווח שלנו
בלי שנשים לב…

ואז נתעורר מאוחר מדי
ממש כמו יהב…