מה לקחת מהשבוע הקשה של אנשי טוויטר

אז אילון מאסק קנה את טוויטר,
ותנחשו מה, ישר התחיל לעבוד.

העובדים,
שנכנסו לפאניקה התחילו לעבוד
12 שעות ביום, 7 ימים בשבוע
כדי לנסות ולהספיק את המשימות.

בנוסף,
יש שמועות שזימנו את העובדים לראיון
בנסיון להבין מהי תרומתם לחברה.

ראיון מלחיץ לכל הדעות.

ואחרי הכל,
הם עוד קיבלו אתמול אימייל שמבשר להם
ש50% מהעובדים הולכים הביתה.

לא היה כיף גדול בטוויטר השבוע.

אבל האמת,
שבעסקים קטנים,
כמו של רובנו,
כל יום זה כמו השבוע בטוויטר.

הלקוחות שלנו,
בוחנים אתנו כל יום…

מבחינתם,
הם הבוס ה(אולי הלא כל כך)חדש שלנו.

הם רוצים לדעת מה הערך שאנחנו מספקים להם.
הם רוצים לדעת שאנחנו עובדים קשה עבורם.

ואם זה לא ימצא חן בעיניהם,
אז הם יפטרו אותנו בשניה.

רגע,
אולי גם לא הכי כיף
להיות בעל עסק 🤦‍♂️

אז איך מתמודדים עם הסיטואציה?

יש משפט שאני ממש אוהב,
שמלווה אותי תקופה ארוכה,
ואני חושב שיתאים כאן בול…

אל תקווה שיהיה קל יותר
תקווה שאתה תהייה יותר טוב.

ומה הוא בא ללמד אותנו?

שנכון, קשה.
אם זה בוס קשוח,
או לקוח עם דרישות.

אבל אנחנו לא צריכים להתלונן שקשה,
וגם לא לקוות שיהיה קל.

אלא לעבוד על עצמינו
ולהפוך את הקשה של היום,
לקל של מחר.

במילים אחרות, להתפתח ולהשתפר – לגדול…

כי רק ככה תגיע ההצלחה…

אז מה אני שואל את עצמי היום?

איך אני נותן יותר ערך ללקוחות שלי?
ואיך אני גורם להם להבין את הערך הזה,
כדי שגם הם יבינו למה כדי להם לעבוד איתי?